האם לדעתך חשוב להניח תפילין יום יום




לקישורים נוספים...
קצין מניח תפילין במטוס
הרבי עם תפילין
נשיא המדינה שמעון פרס מניח תפילין עם ידידו הרה"ח ר' מאיר זיילר מנחלת הר חב"ד.
תפילין בגובה 36,000 רגל
חב"דניק מניח תפילין
ישראל
זוג תפילין
תפילין בבולביה
תפילין של בר-מיצווה
לתמונות נוספות...

ד"ר בריאן לנקסטר (נוירולוג)

ראשי >תפילין במדע>ד"ר בריאן לנקסטר (נוירולוג)
tzvika770
 

 

בין עולם הנשמה השוכנת במוח לבין התפילין קיימת התאמה מדויקת. המתאם בין מבנה המוח ולמבנה התפילין בולט. תפילין של ראש מכילים ארבעה מדורים והמוח האנושי מכיל ארבעה מדורים...

מקובל, שהיצירה המתקדמת והמורכבת ביותר בעולם הטבע היא המוח האנושי, "התעלומה הקסומה". כפי שמכנה אותו סם צ'רלס שרינגטון, מחלוצי הנוירופיזיולוגיה הבריטית, עם בירור מבנה המוח ותפקודו ניתן לגלות התאמה מפליאה בינו לבין עולם הבריאה, כפי שהוא משתקף בתורה.

אכן, קיימת התאמה ברורה בין מבנה מערכת העצבים האנושית לבין יסודות הבריאה. המתוארים בספר "היצירה" (מספרי היסוד הקבליים הקדומים ביותר. מיוחס לאברהם אבינו ע"ה).

את מערכת העצבים מרכיבים שלשה חלקים עיקריים:

א. המוח, אשר מקובל לחלקו לשלושה חלקים בסיסיים - המוח הקדמי, המוח האמצעי וגזע המוח.

ב. שנים-עשר זוגות עצבים גולגלתיים (הנכנסים ישר למוח).

ג. חוט השדרה עם שלושים ואחד זוגות העצבים השדרתיים. הקשורים אליו.

אין צורך בדמיון רב כדי לראות את הקבלה לשלש האותיות האימות, שתים-עשרה האתיות הפשוטות, ול"ב נתיבי החכמה, המתוארים בספר "יצירה".

קשר בין האלוקי לאנושי

אמנם יש בהתאמה זו חומר למחשבה, אולם במאמר זה נתעכב דווקא על התפילין של ראש, כדי לבחון ביתר עמקות את העושר, הטמון ביחס שבין המוח האנושי לבין התכנית החובקת כל שבתורה. התורה מצווה להניח תפילין של ראש על הראש "כנגד המוח - שהנשמה שבמוח עם שאר החושים והכוחות, כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו".

ניתן לראות את התפילין של ראש כממסר אנרגיה רוחני דו כווני: בכוון האחד משמשים הם אפיק לשטף האלוקי אל תוך נפש האדם, ובכוון האחר מאפשרים הם לאדם לקשר את שכלו למקור העל-טבעי ולהשרישו בקדושה. אומר הרב קוק: "התפילין של ראש מעלה את המחשבה והשכל להכיר, כי כשיבוא השכל למוח, בא הוא התפילין, שנאמר: "יהב חכמתא לחכימין", (סנהדרין, ב' ע"ב).

התפילין, המהווים גשר בין העולם אלוקי לאנושי, מתאימים לשני העולמות הללו, רעיון ההתאמה בין המישורים מבטא תפיסה תורנית נוספת: "במובן הרוחני", קרבה כוכה בדומה".

ההתאמה בין התפילין לעולם העליון ברורה: התפילין מכילים ארבע פרשיות, הלקוחות מהתורה עצמה. ארבע הפרשיות אף רומזות לארבע האותיות שבשם המפורש. מילות הפתיחה לכל פרשה הן קדש, והיה, שמע, והיה. המילה קדש מתייחסת לאות יו"ד. (על פי הקבלה האות י' היא האות, המתקשרת ביותר לקדושה) המילה והיה מתייחסת בבירור לאות ה"א (המהווה את מרכיבה העיקרי של המילה), האות ו' בגימטריה 6. היא רומזת את ששת כווני המרחב, שאליהם פתוח חוש השמע. (שלא כמו חוש הראיה, למשל).

בין עולם הנשמה, השוכנת במוח, לבין התפילין, קיימת התאמה מדויקת, אולם כדי לעמוד על כך יש צורך בהיכרות עם מספר מושגים, הנוגעים לאנטומיה ולפיזיולוגיה של המוח. התיאום במבנה בולט: תפילין של ראש מכילים ארבעה מדורים, והמוח האנושי מכיל ארבעה מדורים. על חללי המוח המלאים בנוזלים מוטל להזין את המוח ולמנוע מעבר רעלים לרקמותיו הרגישות. (המוח רגיש עד כדי כך, שרבים מהחומרים, הזורמים בכל חלקי הגוף מבלי להזיק כלל, היו פוגעים בו אלמלא ההגנה לה הוא זוכה). המלבי"ם מציין את חשיבותם הרוחנית של החדרים כשהוא מקביל אותם לארבעה המדורים שבארון הקודש.

גם בדברי הרב שמשון רפאל הירש ניתן למצוא קשר בין ארון הקודש לתפילין, אותם הוא מכנה "ארון הברית בזעיר אנפין".

המאפיין הבולט לעין הוא המבנה הסימטרי הבילטראלי של המוח. המוח האנושי מורכב משני חצידורים (המיספירות) מורחבים למדי. השוני בין תפקידיהם של החצידור הימני והשמאלי מחזק את ההתאמה, הקיימת בין תפילין של ראש לבין המוח מבחינה תפקודית.

הבדלי התפקידים של שני החצידורים נחקרו באופן מקיף בעשרים השנים האחרונות, ולא נוכל במאמר זה לבדוק את הנושא לעומק. די אם נאמר שהחצידור השמאלי שולט על תפקודים לוגיאנליטים כמו כושר הדיבור, (לפיכך אדם, הנפגע בחצידור השמאלי, עלול לאבד את כושר הדבור). ואילו החצידור הימני מתמחה בתחום התפקידים ההוליסטים, כגון כישורים אינטואיטיביים. רגשיים ומוזיקליים, ובמודעות מרחבית.

אם נשווה את הרעיונות. המובעים בפרשיות השונות של התפילין, נגלה מספר הבדלים בולטים:

1. הפרשיות בשני החדרים השמאליים (שמאלו של המניח) "קדש" ו"היה כי יביאך" מתייחסות לתחומים פנימיים יותר, ובמיוחד להכרה בדבר אחדות ד'.

2. הפרשה השמאלית ביותר מציינת "למען תהיה תורת ה' בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים ". באותו הקשר מצווה הפרשה הימנית ביותר: " ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם".

3. הבדל נוסף בין הפרשיות השמאליות מציינות, שהתפילין יהיו לאות, והימניות - שיקשרו לאות.

כיצד עלינו להבין את ההבדלים? סבורני, שהתייחסות להבדלים הידועים בין שני החלקים המוחיים תסייע בהבהרת ההבדלים בין החצידורים במונחים של שניות מוחצן -מופנם, דבר, המסביר את נקודה מס' 1. ברור, שכושר הדיבור (חצידור שמאלי) שייך לתחום ההחצנה, בעוד פונקציות אינטואיטיביות (חצידור ימני) משקפות את תחום ההפנמה, ובנוגע להבדל מס' 2, רק לחצידור השמאלי יש קשר למילים "תהיה...בפיך". יתר על כן, החצידור הימני עוסק ברגש ("על לבבכם"), ונראה, שהוא בעל האורינטציה הרוחנית יותר. ("על נפשכם").

את נקודה מס' 3 נוכל להבין בהתייחס לעובדה, שכל חצידור שולט על פלג הגוף המנוגד לו. החצידור הימני מתייחס לזרוע השמאלית, אשר עליה יש להניח ולקשור את התפילין.

הצגתי את ההבדלים בין החצידורים בצורה שטחית בלבד, כדי שנוכל לדון בענייננו, עיון בספרות, הנוגעת לענין, תקנה לקורא המעונין הבנה טובה יותר בנושא.

כדי לחדד את מבטנו על נושא זה, אני מציע להתייחס לשלושה תחומים נוספים בהם יכולה הפסיכולוגיה להאיר לנו את המשמעות הפנימית של התפילין:

המערכת הראייתית של התפילין

1. תפילין של ראש ביחס למערכת הראייתית.

2. תפילין של ראש ביחס ללשון, ותפילין של ראש ביחס למצבי המודעות והתפיסה.

על היחס החשוב בין תפילין של ראש לבין המערכת הראייתית נכתב כבר בפסוקי המקרא: "והיו לטוטפות בין עינך". (שמות יג' ט') בפרושו לפסוק אומר הרב שמשון רפאל הירש, כי הביטוי "בין עינך" פירושו "מקום בפדחת בו מקבלת העין הוראת פעולה". משמעות הדבר ברורה: חוש הראיה הוא החוש דומיננטי, שעליו מתבסס במידה נכבדה יחסנו לעולם הפיזי. מתוך כך מהווה הוא בבואה ליחסנו אל העולם הרוחני. הקבלה זו היא הבסיס המטפורי לביטויים כגון טביעת עין, ראיה לעומק וכד'.

בתהליך הראיה משתתפים חלקים רבים במוח, בקליפת המוח עצמה זוהו שני אזורים עיקריים: שדה העין המצחי שבאונה המצחית והקליפה העורפית בעורף, שדה העין המצחי קרוב באופן בולט למקום הנחת התפילין, והבנת תפקידו בתהליך הראיה מאלפת במיוחד.

קיימת נטייה לראות במערכת הראיה מעין מצלמה מתוחכמת, כאילו עם פתיחת העיניים נכנס לפעולה סרט צילום או וידיאו, שעליו מוקרנת התמונה, רגע של מחשבה יפריך רעיון זה מכל וכל. כלום יושב מישהו בתוך ראשינו, וקורא את הסרטים? ברור, אפוא, שהתהליך מורכב ביותר, וכולל היבטים רבים, שאינם קיימים במצלמה.

אחד מאלה הוא המרכיב המניעי, הראיה אינה אלא היבט אחד ביחסי הגומלין שלנו עם העולם, וכמו כל פעולה אחרת של הדעת, תלויה תוצאת הראיה במידה רבה במניע, כך, למשל, האופן בו תופס אדם אשליה ראייתית נקבע במידה ניכרת ע"י מה שהוא מצפה לראות, שדה העין המצחי מעורב בהיבט המניעי של התפיסה הראייתית, ובתור שכזה ישלו שליטה מסוימת על תנועות העיניים.

סבורני, שיש הגיון רב בהסמכת התפילין למבנה זה. כפי שידוע, עלולים שני אנשים לפרש סצינה אחת בדרכים שונות, באורח דומה יפרש אדם בעל דעה קדומה את כל המתרחש בעולם בהתאם לדעותיו, ויחווה בהתאם, התפילין, הממוקמים בנקודה זו. מעוררים אותנו לשמור על פרספקטיבה נכונה, לראות כהלכה את המתרחש ו"ללכת בדרכי אמת".

כדאי לעיין במשמעותה של משיחת התפילין בשמן. המילה "שמן" קשורה מבחינה אטימולוגית ל"שמונה" . המספר שמנה מייצג את העל טבע. את הממד הטרנצדנטלי, המילה מתבצעת ביום השמיני, מעמד הר סיני התקיים לאחר 7X7 ימים מיציאת מצרים וכד', שילוב רעיונות אלו יוביל אותנו למסקנה. שפרספקטיבה נכונה נשמרת רק בתנאי שעינינו (כלומר האורינטציה שלנו, במיוחד לעתיד. העניים מופנות לפנים) מודרכות משורשנו בממד הטרנצדנטלי.

בעוד ההתייחדות הראשונית של התפילין היא למערכת הראייתית, שקיימת התייחסות משנית ללשון, הדבר עולה מדברי רש"י על "טוטפות" (שמות יג' טז') השפה, המפרידה בין האדם ליצורים הנחותים, זוכה לדגש רב בספרות התורנית: זו מתנה שיש להוקירה, ואסור לבזבזה.

הצבעתי על שליטת החצידור השמאלי על הדיבור בהקבלה לפרשה השמאלית ביותר בתפילין, אולם תהיה זו טעות להסיק, שהחצידור הימני אינו ממלא כל תפקיד בשפה. לשפה ממד חיצוני וממד פנימי, הממד החיצוני הוא הדיבור, כלומר יכולתנו להשתמש במילים ליצירת תקשורת עם אחרים, וזהו תחום פעילותו של החצידור השמאלי. הממד הפנימי. שאליו אנו מודעים פחות, הוא התהליך שבו מביעה השפה את מהות הדברים ומשמעותם. תהליך זה איפשר לאדם הראשון את היכולת להעניק שמות ליצורי העולם (בראשית ב' יט'-כ'). פעילות זו איננה התהליך האנליטי של החצידור השמאלי, אלא התהליך ההוליסטי של הימני, על פיו נתפסת המציאות הפנימית של הדבר, הזוכה לשם.

שני היבטי השפה - ההיבט החיצוני - התקשורתי וההיבט הפנימי. המערב חקר אסוציאציות צריכים להתאחד ליצירת השמעות נכונה, כפי שמסמלות החטיבות הנפרדות בתפילין של ראש, המאוחדות בקשר מאחורי הראש.

נעבור לבחינת התפילין של ראש בהקבלה לתפיסה. התפיסה היא אבר הפינה למודעותנו, אולם כשם שהיא מקרבת אותנו אל העולם המציאותי האמיתי. כן עלולה היא להרחיקו מאתנו. הדבר תלוי במצב המודעות שלנו, במצב מודעות ארצי, אגוצנטרי, מרחיקה אותנו התפיסה מהעולם האמיתי, ההרחקה נובעת מכך, שאנו כופים את ציפיותינו והנחותינו הקדומות על המידע החושי, הנקלט בפעולת התפיסה. במילים אחרות, איננו מודעים למשמעות האמיתית. שיש למידע החושי, הנקלט בפעולת התפיסה, איננו מודעים למשמעות האמיתית, שיש למידע החושי. אלא ממשיכים לספק את דרישת הביטחון שלנו לראות את העולם בדפוסים המוכרים והרצויים לנו. כדברי ויטגנשטיין: "לראות הוא לראות כמו".

רק ממצב מודעות גבוה יותר נוכל להתגבר על הנטייה לראות את העולם באורח אגוצנטרי, כפי שמעידות השפעותיה ל המדיטציה וההתבוננות הפנימית.

והנה שוב מעניקים סמלי התפילין מבט לעומק רעיונות אלו. עולם האגו הוא עולם שלדחפים ותאוות אשר כלאחד מהם דורש את סיפוקו לפיכך ל ה ש ל י ם האגו. איננו שלם : הוא צרוף של דימויים עצמאיים מתחרים. השלב הראשון לכל עליה רוחנית היא התגברות על המאבק הפנימי. גם עניינים אלו נרמזים במבנה התפילין של ראש. המפוצלים הארבעה תאים, אך מתלכדים לבסוף בקשר דמוי דלת מאחורי הראש.

עתה ניתן להצביע על ההקבלה בין המוח לבין קשר התפילין של ראש. הואיל ומקום הנחת הקשר הוא המקום בו מתמזג המוח עם חוט השדרה. מופנית שימת לבנו למבנה המוחי, הידוע בשם "המבנה הרשתי". השוכן במקום זה. אותו מבנה פועל על משך המודעות. בתוכו נמצאים המרכזים . העוסקים בויסות שינה וערנות. הוא מעורב באופן מכריע גם במנגנוני הקשב, ובשאר חלקי המוח החושים נפרדים בדרך כלל, כך במבנה הרשתי הם נפגשים ומתאחדים. האישיות האגוצנטרית, מסומלת ע"י ארבעת החושים הנבדלים. אך ככל שעולה רמת המודעות של האדם (ע"י פעולת המבנה הרשתי) כן מתאחדות המערכות הנפרדות, ויוצרות מערכת יחסים הרמונית ובעלת משמעות עם העולם. גם לכך יש הקבלה ברורה במבנה התפילין. ארבעת תאי התפילין, אומר הגאון מוילנה, הם כנגד ארבעת החושים, הקשורים לראש. אותם תאים נפרדים מתאחדים, כאמור, ע"י הקשר באשור המבנה הרשתי.

(בתפילין של יד, המסמלים את המעשה תא אחד בלבד, התייחסות הרמונית ובעלת משמעות א העולם תיתכן רק בשעה שמעשינו משקפים באמת את שאיפותינו השכליות ורוחניות).

ולבסוף, מספר הערות סיכום, אינני טוען, שדבקתי במאמרי באפיקיו הצרים של המדע הידוע, ניסיתי לבנות חקירה יצירתית על בסיס מידע, אני מאמין. שיש לניסיונות מסוג זה חשיבות מכרעת להבנת התורה בימינו. התורה איננה פתטית ומלותיה צריכות לזכות בכל דור לביטוי, במונחים התואמים את התקופה, המלבים, בפרושו לתהילים קמ"ה ד' מסביר את משמעותו של "שבח". "שכל שיוסיפו דור ודור לעיין במעשי ד' ובסתרי הטבע, יכירו וגם חכמות ופליאות, שהיו נעלמים מראשונים וישבחו את מעשיו, שיוסיפו בטובם ובחכמות ופליאות. שהיו נעלמים מראשונים וישבחו את מעשיו, שיוסיפו בטובם ובחכמתם על מה שהיו עד הנה".

כאשר נכנסים אנו אל עולם הסמליות, קיימת תמיד הסכנה, שנתייחס אל הנושא כאל תרגיל אינטלקטואלי גרידא ונייחס לסמל ערך משני למשמעותו הפנימית, מסקנה זו מוטעית מעיקרה , סמלים מדברים אל האדם כולו, אל גופו רגשותיו ושכלו. במונחים פסיכו-רוחניים פונים הם אל מישור גבוה מהמישור המודע הרגיל, מטרת ניסיון כגון זה. שערכתי לעיל, איננה קביעת משמעות לסמל - וממילא גם אפשרויות שאינן אלא קצה-קצהו של קרחון, אשר מעמקיו יחרגו תמיד מהישג ידינו, כך נוכל להניח יסוד לכוונה בקיום המצווה ובו בזמן להקפיד על נכונות לקלוט את החורג מהבנתנו

התפילין - העין הנצחית, חלק שני

על התפילין בהיבט האנושי: "התפילין הן ביטוי עמוק לאהבה". בהיבט הקוסמי: "אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק:...הקב"ה מניח תפילין...". ובהיבט ההסטורי: "התפילין מהווים קשר חי ודינמי אל העבר היהודי ומעניקים לאדם ממד של עומק גם לרגעי לעכשווי ולחולף"
 

על התפילין בהיבט האנושי: "התפילין הן ביטוי עמוק לאהבה". בהיבט הקוסמי: "אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק:...הקב"ה מניח תפילין...". ובהיבט ההסטורי: "התפילין מהווים קשר חי ודינמי אל העבר היהודי ומעניקים לאדם ממד של עומק גם לרגעי לעכשווי ולחולף"

תפילין - ההיבט האנושי

כטבעת נישואין

התפילין הן מצווה, אחת מתרי"ג מצוות, כל מצווה, במערכת זו יש לה תפקיד. תורמת לאישיות האדם את המיוחד שבה הנובע מאופייה, מהותה ותכונותיה. גם מצוות תפילין כך, אולם, על מצוות תפילין נאמר שהיא שקולה כנגד כל מצוות התורה. במה ייחודה? אכן, מקיפה היא הכל, לא ניתן, לצערנו במסגרת צרה זו למנות את כל צדדיה. השורות הבאות הן קטע על פי מחברתו על התפילין של הרב אריה קפלן ז"ל (תורגם לעברית ועומד לצאת בקרוב לאור).

מסקנות דבריו: התפילין הן ביטוי עמוק לאהבה: "האם אהבת אי פעם? האם חשת מעודך קרבה מענגת ועמוקה כלפי מישהו, עד שכל רגע בחברתו היה עבורך אוצר יקר וכל דקת ניתוק ממנו הוא רגע של געגועים עזים?

אם כן, תבין, את תחושתו של המאמין באלוקים, שהאהבה כלפיו הינה התוצאה המתבקשת מן האמונה בו. אהבה, שהיא הגדולה והעזה שבאהבות שיכול האדם לטעום ולחוש בכלל.

למען הדיוק, האהבה היא הבסיס לתורה כולה. בריאת העולם עצמה נתפסת כמעשה אהבה של האלוקים כלפי האדם. כנאמר על ידי האלוקים בפי הנביא ירמיהו (לא, ב): "ואהבת עולם אהבתיך". והמאמין באלוקים בכנות, באמונה פנימית, נוטל חלק באהבה זו.

הברית המקשרת

וכאשר יבוא האדם האהוב עלינו ויעניק לנו לדוגמא טבעת או סיכה ויבקש מאתנו שנענדה, האם לא ניענה לו? האם לא נמלא את בקשתו בהתלהבות? זאת ועוד, האם בכל רגע כשנתבונן בסיכה או נחוש את הטבעת על האצבע - לא יזכה אותנו רגש האהבה הגדולה ברגע של רטט מלהיב מלא חיים?

כך הן התפילין!

אכן, בכל מצווה אנו יוצרים קשר רוחני עם האלוקי , המלה "מצווה" עצמה פירושה קשר. אך במקרה של התפילין, הקשר הזה הוא גם פיסי. אנו בפירוש כורכים את סמל אהבתנו על גופנו. אנו יכולים להתבונן בהן ובעיקר לחוש אותן, כמו את הטבעת ואת הסיכה. מעשה ההנחה בפועל, מחזק את הרגשות העדינים של האמונה והאהבה הפועמים בקרבנו. התפילין הן מנת המזון היומיומית המעניקה לאהבה - חיים.

אהבת האלוקים הכלולה במצוות תפילין אינה רעיון מופשט. ערטילאי. אהבתנו ניזונה מן ההיזכרות בטובות בשטח שהשפיעה עלינו ההשגחה העליונה, בגדולה שבטובות: יציאת מצרים למעמד הר סיני.

בעת הנחת התפילין אנו נזכרים בעובדות היסטוריות מעבר חיינו שלנו, "והזיכרון הזה מקרב אותנו כל פעם מחדש אל האלוקים".

עד כאן דבריו של המאמין במבט מבפנים. הוא על כן לא מבין פשוט לא מבין, מדוע זרים תופשים את התפילין כעול, כאזיקים כובלים, המדכאים ומגבילים את חירותו של האדם (המושג: "עול מלכות שמים" אינו עניין לכאן).

התפילין, בעיניו, הן כטבעת הנישואין. בעת כריכת הרצועות על אצבעות היד אומרים: "וארשתיך לי לעולם". טבעת הנישואין מצביעה על הקשר שבין שני בני הזוג. המרגיש שטבעת זו מגבילה את החופש שלו אף כובלת אותו אל מסגרת כפויה יכול להסיק מכך רק כמה מסקנות לא מחמיאות על אופיו הוא, אך לא על טיב מוסד הנישואין ועל יסוד ההתקשרות הטמון בו. זהו דין התפילין: החש שהינן עול הכפוי עליו בניגוד לרצונו, לקוי בזיכרונו ההיסטורי היהודי, ואין בלבו לא אמונת אלוקים ולא אהבתו.

תפילין - ההיבט הקוסמי

אלוקים מניח תפילין

הדברים הבאים מבוססים על מחברתו של הרב אריה קפלן ז"ל - על התפילין. בדבריו קיימת חתירה אל המסתורין שבמצווה זו, אל מהותה החובקת זרועות עולם, המצמיחה לה כנפיים ממד אחר.

השאלות המחייבות התעמקות זו הן מדוע התפילין הינו כמות שהן? מדוע שחורות הן ומרובעות? למה ארבע הפרשיות הטמונות בהן מחולקות לארבעה מדורים בתפילה של ראש ובמדור אחד בתפילה של יד? מה מסמל קשר התפילין מאחורי העורף והאם יש משמעות לרצועות השחורות המשתלשלות משני צידי ראשו של האדם על פני גופו?

הלכות תפילין מרובות הן. כל אחת מהן אם לא תבוצע כראוי פוסלת את התפילין. המניח תפילין שחסר בייצורן אפילו הפרט הקטן ביותר - לא קיים את המצווה. וזו השאלה מדוע? אם כוונת המצווה רק להזכיר לנו יום יום את יציאת מצרים, מה חשיבות לכל אלו?

התשובה למאמין בתורה היא בעצם צוו התורה. בעניו מעמידה אותן אלוקיות המצוות מעל לאפשרות השאלה.

אולם הקטע התלמודי הבא, המעניק לתפילין ממד מיסטי ברור יוביל אותנו - אולי - להבנה עמוקה יותר:

"אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: מנין שהקב"ה מניח תפילין שנאמר: נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו וכו'... אמר לו רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא (בתפילין של האלקים) מה כתוב בהן? אמר לו: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". (מסכת ברכות, דף ו' ע"א).

כדי לחדד את הממד הנוסף הזה, נצטט עוד מובאה תלמודית: "מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה, קשר של תפילין". (שם, דף ז' ע"א).

אלו הם קטעים מן החריגים ביותר המופיעים בתלמוד הבבלי, הם מבטאים - לכאורה רעיון האנשה של האלוקים. אך אנו יודעים היטב כי זהו רעיון לא נכון. האלוקים הוא רוחני טהור, בלתי נתפש בחושים, אין לו גוף, ואין לו דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף" (כדברי הרמב"ם בשלושה עשר עיקרי האמונה שלו). כיצד, אפוא, אפשר להביע רעיון מוזר שכזה שהאלוקים כביכול עושה פעולה אנושית כהנחת תפילין על הראש? מה כוונת חז"ל?

העיון בנושא מביא אותנו אל סוד ההוויה עצמה ואל רז בריאת העולם. שכן, כדי להבין את המושג "אלוקים מניח תפילין" עלינו לחקור אחר תכלית בריאת העולם.

מדוע באמת ברא האלוקים את עולמו?

משיבים יודעי בינה ומעמיקי עיון בסוד התורה והבריאה: האלוקים שהוא תכלית הטוב, ביקש להיטיב לזולתו - צמצם מאורו וכדי להיטיב, ברא יצור זולתו, הוא האדם - שיהא מסוגל להתענג על טובו האין סופי של האלוקים - שהוא הטוב המושלם מכל טובה ותענוג אחר. טוב זה הוא כמובן יכולת ההדבקות וההתמזגות עם האלוקים עצמו שהוא הטוב המוחלט.

כיצד יכול האדם לזכות בהתמזגות זו?

באמצעות חופש בחירתו. כאשר לאדם יש בחירה, וכאן בעולם הזה הוא נתון במאבק בין שתי כוחות - כאשר הוא מגביר כוח הטוב על הרע, כאשר הוא מגביר את כוח שכלו על יצריו הרי הוא בוחר - ועל כך יקבל שכר הצפון בעוה"ב.

אין בשורות ספורות אלו האפשרות לרדת לעמקם של דברים כי אם רק לדפדף מעליהם. אולם ביאור הדברים כך הוא: כשם האלוקים פועל כהוויה בת חורין, כך האדם בכוחו להחליט אם לבחור בטוב או ברע. זו הסגולה הקרויה "בצלם אלוקים ברא את האדם".

חופש בחירה זה מחייב את האדם לדעת מה כלול במושג טוב ומהו הרע ממנו צריך להישמר. חייב הוא לבור את הערכים עליהם כדאי להיאבק.

בעיננו, התורה היא מורת הדרך להבחנה זו, היא מעניקה לאדם את הכיוון, את הנתיב אל השלמות. כלומר, הצורה היא התכנית עליה הושתת העולם.

אולם קיים גם מרכיב שלישי: עם ישראל. העם שקיבל על עצמו בנתיב זה שסללה התורה, ללמוד לבחור בטוב, להתמזג באמצעותו בטובו המוחלט של האלוקים, היינו להגשים את מטרת בריאת העולם.

כך אנו מגיעים אל התפילין של הקב"ה.

במקורות רבים מתארת התורה את פעולות ה' במושגים אנושיים: עין ה', ויאמר ה' אל ליבו, היד החזקה וכו'. כמובן, שאין להבין מושגים אלו בפשוטם.

בתורת הסוד היהודית העניקו משמעות למושגים אנושיים אלו. בתמצית מוסברים בה הדברים כך: יד ימין מסמלת את האהבה; יד שמאל את העוצמה, המשפט ועשיית הצדק; הראש מסמל את חכמת האלוקים; הלב את תבונתו האין סופית; והכתר הוא המקום עליו מונחים בתפילה של הראש.

ועתה להסבר הדבר.

העולם נברא בחכמה (הראש) כנאמר בפסוק: "כולם בחכמה עשית" (תהילים). אולם לחכמה שבראה עולם קדם הרצון לברוא, הסיבה שהניע כביכול את האלוקים לרצות לברוא עולם, כלומר, התכלית של בריאת העולם.

אם נמשיך קו מחשבה זה נגיע למסקנה הבאה: הקונספציה של עם ישראל קשורה לרעיון בריאת העולם, כי:

1. תכלית הבריאה להיטיב.

2. באמצעות התורה ניתן להגיע אל טוב הבורא יתברך.

3. והנה עם ישראל מבצע את התכנית.

אם נתרגם את המור לשפת הסמלים של הקבלה שהרצון האלוקי. ורצון כתר זה הוא התפילין של האלוקים. עם ישראל הוא התפילין של האלוקים.

זה פירוש דברי התלמוד שהאלוקים מניח תפילין.

בכך מקבלים התפילין משמעות עמוקה ביותר, באמצעות ההנחה על הראש אנו מבטאים את הרעיון של תכלית העולם ודרכי הנהגת הבורא.

במסגרת קצרה זו אין אפשרות להצביע על הסמליות הטמונה בכל הלכה והלכה הנובעת מן האמור לעין. אולם כדי לתת מושג במה דברים אמורים, נתייחס אל הלכה אחת ואת המשתמע ממנה. אל הרצועות השחורות המשתלשלות מאחורי העורף.

כפי שאמרנו לעיל, מבטא המושג "ימין" את אהבת האלוקים ואילו המושג "שמאל" את מידת הצדק השופטת דנה ומענישה, המפגינה את עצמתה בעת הצורך.

רצועות התפילין המשתלשלות מימין ומשמאל ראשו של האדם עד לחלק גופו התחתון מלמדות ששתי הנהגות אלו של האלוקים, הנהגה רבת החסד מצד אחד והנהגת המשפט הנוקמת והנוטרת מאידך מקיפה את כל מציאות חיי האדם עד לרבדיה הנמוכים ביותר.

אולם כוחות אלו הנראים לעיני האדם כרצונות סותרים ומנוגדים, נובעים שניהם מן הצדק האלוקי הנסתר מעיננו. בניגוד למראה העין. קיימת אפילו הרמוניה ביניהם והם משלימים זה את זה. כי מקור שניהם ברצון העליון. המסומל בקשר התפילין שמאחורי העורף העשוי משתי הרצועות המשתלשלות.

ועל כן כשמשה רבנו ע"ה רצה להבין את סוד ההנהגה של צדיק ורע לו רשע טוב לו, כשביקש לדעת מדוע סובל דווקא הצדיק בעולם ואילו לרשע משחקת השעה, השיב לו האלוקים "וראית את אחורי". האלוקים לפי דברי התלמוד שצוטטו לעיל, הגביה אותו מעל המבט השטחי הפשוט אל "קשר התפילין", אל ההרמוניה האלוקית המחברת את שתי ההנהגות הללו ומשפיעה עליהן באותה מידה.

זהו גרגיר ממסתרי התפילין. לתפילין יש אם כן משמעות קוסמית, כל הלכה מהלכותיה, קשורה אל אחד הכוחות הרוחניים הפועלים ביקום, הביצוע המושלם של כל הלכה היא. אפוא, מהותית וגורלית ל"תפקוד" הנכון של התפילין. התפילין הן, להבדיל, כמקלט רדיו הפועל בהתאם לחוקי טבע מסויימים. אולם חסרונו של מתג אחד מוציאו מכלל שימוש.

זאת ועוד, כל אדם יכול להפעיל מקלט רדיו תקין גם אם אינו יודע דבר על תורת החשמל, חוקים אלקטרו מגנטיים ועוד, כך הם גם התפילין, חסרונו של "מתג", (הלכה) אחד מוציא אותן מכלל שימוש. ולמרות ואין אנו יודעים את החוקים הקוסמיים המסתתרים מאחורי מהותן אנו יכולים בהחלט "להפעילן" בשימוש יעיל כצו ההלכה.

תפילין - ההיבט ההיסטורי

מלחמה פרטית בבגידת השכחה

כיצד לוחמים נגד השכחה והשגרה? מה עושים כדי לשמר את ההתפעמות, שהייתה מנת חלקו של העם בעת היציאה ממצרים, באילו אמצעים מעבירים, לדורות יבואו - לא רק את המידע היבש של ההתרחשויות המופלאות כי אם גם ובעיקר את ההתרגשות הגדולה שאפפה אותם ואת האמונה העמוקה שצמחה מכל המתחולל סביבם, איתם ולמענם?

זו הבעיה שהעסיקה רבות את התורה עוד בטרם יצאו בני ישראל ממאסר גלותם. (הערת אגב: זו בעיה חריפה ביותר המוכרת היטב גם לתושבי מדינת ישראל. כלום לא נכשלו במשימת העברה זו? וכי הצליח דור מייסדי המדינה להעביר כראוי משהו מן ההתפעמות של המאבק למענה ומתחושת השליחות בימי ראשיתה? מה מספר בני הנוער הבא אל מפגשי הנוסטלגיה האם אין אנו חשים בפער ההזדהות הקיים בין הדורות?).

וכך כדי שיציאת מצרים - המהווה תשתית האמונה הישראלית - לא תישכח כוננה התורה מערכת מצוות מסועפת, שמטרתה לשמר בראשוניות את כל הקורות אותנו באותם ימים גדולים. מערכת התואמת היטב את אופיו של האדם, תכונותיו רגשותיו, מבנה זכרונו ונפתולי לבו. היא נאבקת בהצלחה בשכחה, בולמת כראוי את התפשטות תולדות השגרה ושתלה היטב בימינו האפורים את הרגעים הגדולים של העבר המפואר. היא מעבירה מדור לדור בצורה חלקה ומלאה ("מלאה" פירושה: העברת מידע, ההתפעמות ממנו וההזדהות עמו) את המאורע הגדול של היציאה הראשונה מעבדות לחרות.

אחת המצות במערכת זו היא מצוות תפילין עליה נאמר:

"והיה לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך

למען תהיה תורת ה' בפיך

כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים"

(שמות יג, ט).

"והיה לך לאות": גם זה (הקרבת קרבן פסח וההגדה לבנים) אינו מספיק. על כן יהיה לך לזיכרון בכל יום. והרי זה כמו שאדם מספר לבנו בעניין גדול לצורך מוסר, ואחר כך בכל יום מזכירו בקיצור וברמז תכונת הסיפור עד שוב מועד השנה, שאז (בליל הסדר) מספר עוד הפעם באריכות, כך ציווה שאחר הסיפור בימות הפסח יעשה קשרים על זה בכל יום על היד ועל הראש - מקום השתעבדות הלב והמח (העמק דבר על הפרשה).

מצות תפילין הינה - בין השאר - אות, סימן וזיכרון מתמיד המאפשר לאדם להחיות בלבו יום יום את המאורע שהפעימו, זו המלחמה הפרטית שעל היהודי לנהל נגד הזמן הבוגדני, המשכיח מלבו בהדרגה את רישומם של מאורעות גדולים וחשובים.

התפילין בונים, אפוא, את הזיכרון ומעצבים את הזהות. הקושרם יום יום, אגב מודעות לפרשיות הטמונות, בם והסובבות על סיפור יציאת מצרים - משתחרר מן הרגעי, העכשווי והחולף, הוא נקשר אל הזיכרון הלאומי של יציאת מצרים על משמעותו העמוקה. התפילין מהווים בכך קשר חי ודינמי אל העבר היהודי ומעניק לאדם ממד של עומק גם לרגעי לעכשווי ולחולף.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

רפלקסולוג (70)
נועה (40)